שלום לכולם ..
לכתוב קצת על השנת שירות...

זה הרבה יותר קשה משזה נשמע.

אני עושה שנת שירות בטבריה. בקומונה שלי יש עוד 7 אנשים, כך שאנחנו 3 בנים ו5 בנות מכל הארץ (ואני, שאני מחו"ל) .

הכל התחיל בחפיפה. הגענו לטבריה ופגשנו את קומונה ג' (הקומונה שהייתה פה שנה שעברה). הם הראו לנו את העיר, את השבט, את הדירה, ובעיקר הסבירו לנו המון על מה בעצם עושים פה בטבריה.

קיבלנו דירה קטנה עם שני חדרי שינה, שבט קטן עם אולם, חדר, ומחסן במעבר, 1,000 שקלים, וקלסר חפיפה ענקי שעד היום לא סיימנו לקרוא מהתחלה ועד הסוף.

והתחלנו לעבוד....

הגענו לטבריה ב31 לאוגוסט המומים, מתרגשים, ומלאי מוטיבציה. ביום הראשון ניקינו את הדירה. בכל זאת, שנה שעברה גרו כאן 8 בנים שלא ממש ידעו מה זה ניקיון. זרקנו זבל, הזזנו ספות, וצבענו את הקירות בצבע אפרסק שלאוריה היה בבית. ב1 לספטמבר כבר היינו בבתי הספר היסודיים לטקס פתיחת השנה שלהם.

וכך הכל התחיל. 8 ילדים בני 18 שלפני שניה סיימו לרכז, להדריך, ולהוביל שבטים גדולים (רועי משבט רמת-חן בא משבט עם 900 חניכים.), מבוססים, ובעלי אמצעים נזרקו לדירה קטנה אחת בכדי להוביל שבט קטן אחד: שבט כנרת!

קומונה ג' אמרה שיש 70 חניכים. לפעולה הראשונה שלנו הגיעו 20. לפעולה השנייה 15. לטיול פתיחת שנה יצאו 17 חניכים בכיתות ה'-י"ב.

בשבט אני מדריכה כיתות ח' עם נועם, אחד הבנים מהקומונה. קיבלנו אותם כשכבה חסרה, שנה שעברה ולפני שנתיים לא היו חניכים מהשנתון הזה. לאחר מאמץ רב והרבה גיוסים, הגענו לשיא של 15 חניכים. המספר הזה עולה ויורד. החניכים בכל הגילאים לא מחייבים לשבט או לתנועה. הנוער הטברייני קשה. בכלל, האוכלוסייה הטבריינית קשה.

אבל טוב. קשה זה טוב. לא באנו לשנת שירות בשביל להדריך בשבט מבוסס. באנו לבסס שבט. באנו כי אנחנו כבגורי התנועה יודעים כמה הדבר הזה, שנקרא צופים, תרם לנו כבני נוער, כל אחד בעיר שלו ובדרך שלו. ובגלל כל זה, חשוב לנו שבטבריה יהיה שבט, כדי שהנוער פה, שרוב היום מסתובב חסר מעשה, ילך לצופים ויקבל מהתנועה את כל מה שאנחנו קיבלנו.

בבקרים אנחנו מתנדבים בבתי הספר, כל אחד מול השכבה שאותה הוא מדריך. אנחנו מוצאים ילדים מהכיתה ועוזרים להם, מעבירים שיעורי חינוך, ובעיקר מנסים להתחבר

לחניכים בשביל שהם יבואו לצופים אחר הצהריים. פעמיים בשבוע יש פעולה, ובשאר הימים אנחנו מתנדבים במסגרות שונות בעיר. אני למשל חונכת ילד מקסים בכיתה ה'.

מדהים בשנת שירות. זכיתי בקומונה מדהימה, ופגשתי אנשים שאהיה איתם בקשר כל החיים. מספיק לי לדעת שאשפיע פה על בן-אדם אחד וכל השנה הזאת תהיה שווה את זה, ואם אדע שהשפעתי על גדוד שלם של ילדים בכיתה ח', ששנה הבאה יהיו חניכי קורס ושנה אחרי זה ידריכו בשבט, אדע ללא ספק שעשיתי משהו גדול בשביל העיר הזאת, שצריכה את החינוך הבלתי פורמאלי יותר מכל מקום אחר.

בסוף זה היה די קל

בהצלחה
עדן